בס"ד
כשהילדה רוצה פיל
חלום אחד הוגשם בספר "הפיל". חלומה של אורנה בת החמש, אורנה גדיש, לתרגם את הספר "הפיל" לעברית.
ובספר חלום נוסף, חלומה של נדיה הקטנה – נדיה רוצה פיל!
נדיה הקטנה מאבדת עניין בכל. היא במיטתה שוכבת משועממת וחסרת תיאבון. הוריה המודאגים אינם מוצאים תרופה למחלתה. גם הרופא הנכבד ועוזריו החשובים, אינם מצליחים לגלות מהי המחלה התמוהה. ולאחר מספר בדיקות כשיצא מחדרה של הילדה החולה, הוא מודיע להורים: אל תתנו לה להשתעמם, תענו לכל גחמותיה".
ההורים אינם יודעים איך.
נדיה איננה רוצה דבר. גם לא את הצעת האם: "תרצי, אושיב על מטתך את כל הבובות שלך? אנחנו נעמיד כורסה, ספה, שולחן וערכת תה. הבובות ישתו תה וישוחחו על מזג האויר ועל בריאות ילדיהן".
גם לא שוקולד.
גם לא להזמין חברות.
ההורים מודאגים.
ואז קורה משהו – נדיה רוצה משהו. היא רוצה פיל!
אבא שמח שיש משהו שיוכל לעשות עבורה. הוא טורח ומשיג פיל צעצוע יקר ויפה. אך נדיה מביטה בו באדישות ואומרת בקול עייף:
"לא, זה בכלל לא זה. רציתי פיל אמיתי, חי, וזה פיל מת."
האם ישיג לה אבא פיל?
האם אפשר למלא משאלה תמוהה ומסורבלת שכזו?
מה עושים הורים דואגים כשביתם הקטנה והחולה חפצה בפיל?
והאם מילוי המשאלה תציל את הילדה?
כוחה של מסירות. כוחה של אהבה, ובעיקר - כוחו של חלום.
הספר "הפיל" נכתב בשנת 1905 ע"י הקלסיקן הרוסי הנודע אלכסנדר קופרין. שיצר ברוסיה ובצרפת. קופרין השתייך לאסכולה של טולסטוי והוכרז עח ידי טולסטוי כיורשו של צ'כוב. קריאה בספר מעלה בקורא עונג מיוחד של קסם התקופה של תחילת המאה העשרים. ספר בטעם שונה מהמוכר לנו כל כך מספרי הילדים של "סיפור לפני השינה".
הספר תורגם על ידי אורנה גדיש, תל-אביבית, בעלת תואר שני בהצטיינות בכתיבה מקצועית מארה"ב.
אורנה גדיש עוסקת בכתיבה מקצועית, אקדמית וטכנית שנים רבות וזכתה במספר פרסי הצטיינות.
גדיש לא משנה את התרגום לטובת היעד העברי, לא מעברתת שמות, ולא מקצרת את הטקסט, בכך מותירה אורנה גדיש בקוראים הצעירים והמבוגרים כאחד, קסם של אווירת התקופה והזמן ההם מתחילת המאה העשרים ברוסייה.
קסם המוכר לנו מספריהם של צ'כוב, טולסטוי ועוד קלסיקנים שאהבנו.
צפורה בראבי ד.א. teilot1@walla.com האתר שלי: http://site.2all.co.il/gamt>
